אכיפת חוזה

סקירה אודות סעד אכיפת חוזה, המהווה את התרופה העיקרית בשל הפרת חוזים. עם זאת, בחוק נקבעו סייגים לזכות האכיפה, בהם נעסוק במאמר זה, לרבות האפשרות להורות על ביצוע בקירוב של החוזה, שעה שאכיפתו בעין אינה אפשרית.

אכיפת חוזה – כללי

עקרון העל בדיני חוזים הוא כי חוזים יש לקיים. עם זאת, המחוקק צפה, כי יתכנו מקרים, שאינם בלתי שכיחים, בהם צד לחוזה לא יקיים את התחייבויותיו החוזיות, בין מרצון ובין שלא מרצון. לשם כך נקבעו מגוון סעדים לצד הנפגע מהפרת חוזה. בין הסעדים עומד סעד האכיפה, בו נעסוק במאמר זה.

במקרה שהופרה התחייבות מכוח חוזה, המהווה עילה לבטלו, זכאי הצד הנפגע לדרוש את אכיפת החוזה. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע את הכלל לפיו הנפגע כתוצאה מהפרת חוזה, זכאי לאכיפתו. עם זאת, מוסיף הסעיף וקובע ארבעה חריגים לכלל, אשר בהתקיימם לא ניתן יהיה לתבוע את אכיפת החוזה, חרף בקשת מי מהצדדים.

הסייגים לאכיפת חוזה

סעד האכיפה עומד כתרופה ראשונית להפרת חוזה. זהו הכלל. בית המשפט יימנע לצוות על אכיפת חוזה, אך כאשר מתקיים טעם מיוחד המהווה חריג לכלל.

הסייגים לאכיפת חוזים קבועים בסעיף 3 לחוק חוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הקובע את תרופת האכיפה:

"הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה :

(1) החוזה אינו בר-ביצוע;

(2) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;

(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל;

(4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין".

שלושת הסייגים הראשונים בסעיף 3 לעיל, עוסקים בנסיבות בהן לא ראוי לתת צו לאכיפת החוזה.

הסייג הקבוע בסעיף קטן (4), הנו הרחב מכולם, והוא עוסק במערכת היחסים בין הצדדים לחוזה והנסיבות האופפות את ההתקשרות ביניהם. הסעיף קובע כי בית המשפט לא יורה על אכיפת חוזה בשעה שאינה צודקת בנסיבות העניין. הצדק הנבחן בסייג זה, אינו צדק מוסרי, אלא צדק במובן של איזון האינטרסים בין הצדדים, תוך בחינת תום ליבם במהלך ההתקשרות וההפרה.

יתרה מזו, גם בשעה שהצדדים קבעו בחוזה מפורשות, כי בנסיבות מסוימות אכיפת החוזה תהא צודקת, אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לקבוע כי באותן הנסיבות האכיפה אינה צודקת.

הוא הדין בשעה שאכיפת החוזה צודקת מבחינת האינטרסים הצרים של הצדדים לחוזה, עדיין יכול בית המשפט להימנע מלהורות על אכיפה, אם אכיפה הינה בלתי צודקת מבחינת האינטרס הציבורי או שהיא עומדת בניגוד לעקרון יסוד חוקי, וכל מקרה ידון לגופו על פי נסיבותיו.

ביצוע בקירוב

בנסיבות בהן הנפגע בוחר בסעד האכיפה, אך אין אפשרות מעשית לקיים את התחייבויות הצדדים על פי החוזה בדווקנות, יכול בית המשפט להורות על ביצוע בקירוב של החוזה המקורי.

סעיף 4 לחוק חוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) דן בתנאים לאכיפת חוזה, בקובעו כך: "בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין".

בתי המשפט עשויים להחיל את דוקטרינת ביצוע בקירוב לאור הוראתו זו של סעיף 4, ולהתאים את החוזה לנסיבות החדשות.

כך לדוגמא: חוזה מכר דירה הופר. הקונה-הנפגע מבקש את אכיפת חוזה, אולם הדירה, נשוא חוזה המכר, נמכרה לאחר. מכאן שביצוע בעין של החוזה אינו אפשרי.

הקבלן מציע לקונה דירה חלופית ששווייה עולה על שווי הדירה הקודמת. בית המשפט יבחן האם ניתן לעשות שימוש בסעיף 4 הנ"ל ולהורות על ביצוע בקירוב ולהתאים את עסקת המכר לנסיבות החדשות, תוך הגדלת התמורה אותה ישלם הקונה לקבלן, כדי למנוע מצב בו הקונה מתעשר שלא כדין על חשבון הקבלן. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת בקביעת התנאים וכן יילקחו בחשבון שיקולי צדק ותום לב.

ככלל , ככל שהצד המפר נהג בחוסר תום לב מובהק יותר, כך תפחת התוספת לה יהא זכאי.