במאמר סקירה אודות המאפיינים הייחודים של חוזים לטובת צד שלישי, דרכי הקניית הזכות מכוח החוזה, זכות המוטב לאכוף את החוזה, אופן ביטול הזכות על ידי הצדדים ועוד.
מהו חוזה לטובת צד שלישי?
חוזה לטובת צד שלישי מוגדר בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 , הקובע כך: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן: המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות כזו".
סעיף 34 לחוק החוזים קובע, כי תנאי להיות חוזה לטובת צד שלישי, הוא כוונת הצדדים, להקנות לו זכות, המשתמעת מתוך החוזה, במפורש או מכללא: הענקת זכות לצד השלישי ובמקביל הטלת חובה על בעלי החוזה.
בתי המשפט קבעו, כי גמירת הדעת של הצדדים בעת כריתת חוזה, המהווה תנאי הכרחי לתקפותם של חוזים, חלה גם באשר להקניית זכות לצד שלישי, הלוא הוא המוטב, מכוח חוזה. זכותו של הצד השלישי לדרוש את קיום הזכות, קמה עם כריתת החוזה, ובו בעת מטילה על הצדדים חובה לקיים את התחייבויותיהם לטובת המוטב.
אכיפת הזכות על ידי המוטב מכוח חוזה
שעה שהמוטב מעוניין לממש את זכותו שיוחדה לו מכוח חוזה, רשאי הוא לעשות כן. עם זאת, בית המשפט העליון קבע סייג בעניין זכותו של המוטב לאכיפת הזכות בקובעו, כי חיוב לטובת צד שלישי מקנה זכות תביעה, ובלבד שטובת ההנאה המוקנית לו מכוונת כלפיו ואינה רק פועל יוצא מהתחייבות הצדדים.
"מכאן, שאפילו יש בחוזה התחייבות ליתן טובת הנאה לצד שלישי, אין באותה התחייבות כשלעצמה כדי להעניק זכות לצד שלישי, שכן השאלה היא תמיד, אם אותה התחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה התחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי" (ע"א 253/82 חושי נ' הטכניון, פ"ד לח (1) 640).
דחייה וביטול הזכות למוטב
סעיף 35 לחוק חוזים קובע, כי במידה והמוטב מודיע למי מהצדדים על דחיית הזכות, זמן סביר לאחר שנודע לו עליה, זכותו של המוטב לדרוש את קיומה של הזכות, מתבטלת למפרע.
סעיף 36(א) לחוק חוזים דן אף הוא בביטול הזכות למוטב, וקובע, כי בנסיבות בהן הצדדים לחוזה מעוניינים לבטל או לשנות את זכותו של המוטב על פי חוזה, רשאים הם לעשות כן, על ידי שינוי החוזה, ובלבד שלא הודיע אחד הצדדים למוטב על קיום זכותו מכוח חוזה. למעשה, על ידי מתן הודעה למוטב על קיום הזכות, אפשרות הצדדים לבטל או לשנות את הזכות מכוח החוזה, תמה.
הוראה זו, המונעת שינוי או ביטול של הזכות על ידי מתן הודעה למוטב, אינה חלה עת מוטל חיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם, מתוקף הוראת חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה, בקופת תגמולים או על פי עילה דומה. בנסיבות אלה, רשאי הנושה, על ידי מתן הודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו.
הוראה זו קובעת כי ביטול הזכות למוטב יכול שיהיה בשתי דרכים: האחת, על ידי הודעה לחייב, הלוא היא חברת הביטוח, קופת הקצבה, קופת התגמולים וכו', והשנייה על ידי עריכת צוואה שהודעה עליה תינתן לחייב.
למתן ההודעה חשיבות רבה, בכדי למנוע כפילויות בעתיד. שהרי החוב קם עם פטירת הנושה. במידה והצוואה תתגלה שנים מאוחר יותר, אם לא נמסרה לחייב הודעה, יכול הוא בתום לב לקיים את חיובו לטובת המוטב, מבלי לדעת כי קיימת צוואה שביטלה או שינתה זכויות. מכאן, נדרש, כי הנושה יערוך צוואה וישלח הודעה עליה לחייב, בעודו בחיים.