במאמר סקירה אודות העקרונות המהותיים העולים בסוגיית חוזים פיקטיבים. הגדרת חוזה למראית עין, שאלת תוקפו המשפטי, תחולת ההגנה על צדדים שלישיים שהסתמכו על קיום החוזה ועוד.
מהו חוזה למראית עין?
חוזה שהצדדים מתחייבים בו על הסדר מסוים, בו בעת שכוונתם האמיתית שונה, וקיים חוסר התאמה בין התחייבויותיהם הפורמאליות בחוזה לבין כוונתם האמיתית, או אז המדובר בחוזה למראית עין.
חוזה למראית עין מהווה פיקציה שנועדה להטעות גופים או אנשים מסוימים, בהם רשויות המס, התחמקות מנושים וכיוצא בזה. חוזה למראית עין נחזה ליתן תוקף משפטי מחייב להתחייבויות הצדדים על פיו, בעוד כוונתם האמיתית אחרת. ייתכנו נסיבות בהן קיים חוזה אחר, סמוי וחבוי בין הקלעים, המעגן את התחייבויותיהם האמיתיות.
חוזה למראית עין מתיימר ליתן תוקף משפטי מחייב להתחייבויות הצדדים על פיו, אולם לתוקף זה נודעת משמעות חיצונית בלבד. ישנו הסדר אחר, שונה ונסתר, אליו התכוונו הצדדים, המבטל את ההסדר הגלוי, ואליו הם מחויבים.
כך לצורך הדוגמא: צדדים הכורתים חוזה מכר לרכישת דירה, ועורכים חוזה הנוקב בסכום נמוך מהסכום שהוסכם בפועל, מתוך כוונה להונות את שלטונות המס, לשם תשלום מס מופחת. במקרה זה, המדובר בחוזה למראית עין יחסי, שכן, חלק מהחוזה אמיתי וחלקו פיקטיבי.
בתי המשפט קבעו שבנסיבות בהן חוזה נוקב בסכום אחר מהסכום שנקבע בין הצדדים, מתוך כוונה להונות את רשויות המס, הנו חוזה שמטרתו בלתי חוקית, ולכן אינו נכנס למסגרת של חוזה למראית עין, אלא מהווה חוזה בלתי חוקי, שכן, אי החוקיות שלובה בחוזה ובמטרתו. בין אם המדובר בחוזה בלתי חוקי או חוזה למראית עין, התוצאה הסופית תהא זהה – חוזה שכזה יבוטל מעיקרו, והצדדים יחויבו להשיב זה לזה מה שקיבלו מכוחו.
כן ייתכנו נסיבות שמאחורי החוזה הפיקטיבי לא עומד דבר, והוא אך למראית עין בלבד, וכל שנועד הוא להציג מצג שווא להתחייבויות ריקות, שאין מאחוריהן דבר. כך לדוגמא: אדם שנקלע לפשיטת רגל, כורת חוזה פיקטיבי עם בן משפחתו, בו מעביר לו את כל נכסיו, במטרה להבריחם מנושיו.
בהקשר זה יצוין, כי הנטל להוכיח כי החוזה נכרת למראית עין בלבד, מוטל על הטוען זאת, בשים לב לכוונת הצדדים, הנלמדת מהנסיבות האופפות את ההתקשרות החוזית.
תוקפו של חוזה למראית עין?
המחוקק קבע בסעיף 13 לחוק חוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, כי: "חוזה שנכרת למראית-עין בלבד- בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום-לב על קיום החוזה"
סעיף 13 הנ"ל מסדיר מצב בו קיים ניגוד בין כוונתם הפנימית האמיתית של הצדדים, לבין הצהרתם והתחייבויותיהם המעוגנות בחוזה.
עקרון חופש חוזים המעוגן בחוק החוזים נותן תוקף להסכמות הצדדים, ובלבד שהינן כנות חוקיות, ואינן נוגדות את תקנת הציבור. מכאן, חוזים פיקטיביים אינם יכולים לעמוד, והם יבוטלו. עם זאת, קובע המחוקק, כי זכות שרכש צד ג', בתום לב, בהסתמכו על קיום חוזה למראית עין, לא תיפגע.
הגנה על צדדים שלישיים
סעיף 13 סיפא לחוק חוזים מגן על צדדים שלישיים שהסתכמו על קיום החוזה למראית עין, ובלבד שהסתמכות זאת היתה בתום לב, והם אינם מהווים חלק מהסאגה הפיקטיבית שנרקמה בין הצדדים.
צד שלישי שידע כי החוזה מהווה פיקציה, והנו למראית עין בלבד, לא יזכה להגנה שמעניק הסעיף, לשם כך, אין צורך להוכיח כי הצד השלישי ידע בידיעה ברורה ובהירה שהחוזה פיקטיבי, לעיתים די בחשד כי המדובר בחוזה למראית עין, בכדי לשלול את הגנת ההסתמכות שמעניק סעיף 13 סיפא, ולבטל את החוזה גם כלפי הצד השלישי.