האם כל חוזה שנכרת הינו חוזה מחייב? מה חוזה פסול ומהם הנסיבות בהם יכריז בית המשפט על חוזה פסול?
עקרון חופש החוזים הוא עקרון בעל חשיבות עליונה בדיני החוזים. משמעותו היא כי צדדים לחוזה, חופשיים לקבוע את תנאי החוזה ומטרות החוזה, כראות עיניהם. באופן טבעי, ישנו צורך להגביל את עקרון חופש החוזים על מנת למנוע שימוש לרעה.
חריג לעקרון חופש החוזים הוא חוזה פסול. סעיף 30 לחוק החוזים קובע כי חוזה פסול הוא חוזה שעצם כריתתו, תוכנו או מטרתו הינם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או שהם סותרים את תקנת הציבור.
כאשר בית המשפט קובע כי חוזה מסוים הוא חוזה פסול, הרי שחוזה זה בטל. במצב דברים זה, יורה בית המשפט על השבה, קרי, כל צד ישיב לצד השני את אשר קיבל על פי החוזה.
מטרתו של סעיף 30 המגדיר מהו חוזה פסול, היא להרתיע מפני ניצול לרעה של צד אחד כלפי הצד השני. על כן, בנסיבות בהן התרשם בית המשפט כי צד אחד לחוזה, נהנה מאי החוקיות שבו, יכול בית המשפט לפטור את הצד החלש מחובת ההשבה ולחייב את הצד אשר ניצל לרעה את המצב, לקיים את התחייבויותיו על פי החוזה.
מתי ניתן לקבוע כי החוזה – חוזה פסול?
הליך כריתה בלתי חוקי – כאשר חוזה נכרת באופן לא חוקי, זהו חוזה פסול. במצב מעין זה, לא תשנה העובדה כי תוכנו של החוזה או מטרות החוזה, הן תקינות. דוגמא למצב שבו חוזה פסול בשל הליך כריתה בלתי חוקי: היא היכן שישנה חובה לנהל מכרז על תפקיד מסוים או על שירות מסוים אך נכרת חוזה ללא שקוימה חובת המכרז. חוזה זה, נכרת באופן בלתי חוקי ועל כן מדובר בסיטואציה של חוזה פסול.
דוגמא נוספת לכריתה בלתי חוקית היא מצב שבו יש לקבל אישור מסוים, טרם כריתת החוזה. במידה ונכרת החוזה, ללא שנתקבל האישור כאמור, זהו חוזה פסול בשל כריתה לא חוקית.
תוכנו של החוזה אינו חוקי – הקביעה כי תוכנו של חוזה הוא בלתי חוקי ועל כן זהו חוזה פסול, היא יחסית פשוטה, לעומת שאר הפרמטרים אשר עלולים לפסול חוזה. אי חוקיות בתוכנו של החוזה, היא למעשה כל הוראה בחוזה אשר נוגדת את קביעותיו של כל חוק, יהיה זה מן הדין הפלילי או האזרחי.
מטרתו של החוזה פסולה
לעיתים, יכול וחוזה נכרת באופן חוקי וגם תוכנו כשר, אך מטרתו אינה חוקית ועל כן זהו חוזה פסול. כאשר המטרה הפסולה ידועה רק לצד אחד, נתונה לבית המשפט הסמכות לפטור את הצד שפעל בתום לב, מחובת ההשבה ולחייב את הצד השני להשיב את התמורה שקיבל.
חוזה פסול עקב תקנת הציבור
סעיף 30 קובע כי כריתה של חוזה, תוכנו או מטרתו של חוזה הנוגדים את תקנת הציבור, מבטלים את החוזה. מהי בעצם תקנת הציבור ומהו היקף השימוש במונח זה?
- מונח מעורפל: תקנת הציבור הוא מונח כללי ומעורפל אשר נועד לבטא את הערכים של צדק וסדר בשיטת המשפט בישראל.
- שאלת האיזון: בבואו של בית המשפט לדון בפסלות חוזה עקב תקנת הציבור, נדרש בית המשפט לשאלת האיזון שבין חופש החוזים ובין חשיבותה של תקנת הציבור. לאור עליונותו של חופש החוזים, ברובם המכריע של המקרים, תטה כף המאזניים לכיוונו.
- שימוש נדיר: בית המשפט, מסביר עורך הדין שמחה כהן, אינו ממהר לקבוע כי חוזה הוא חוזה פסול בשל עילה זו, לאור עמימות המונח ולאור חשיבותו של חופש החוזים. השימוש שעושה בית המשפט במונח זה מצומצם למקרים חריגים ביותר בהם אי הצדק והעדר המוסר, דורשים התערבות שיפוטית.
ביטול חלקי של חוזה פסול
דינו של חוזה פסול להתבטל, כאשר קיימת גם חובה השבה, על פיה מחויבים הצדדים להשיב זה לזה את התמורה שקיבלו במסגרת החוזה.
עם זאת, כפי שנתון לבית המשפט שיקול דעת באשר להיקפה של ההשבה והוא גם רשאי לפטור מחובה הזו, יכול לבית המשפט גם לבטל את החוזה באופן חלקי, למרות היותו חוזה פסול. באילו מקרים יכול בית המשפט להורות על ביטול חלקי של חוזה פסול? סעיף 19 לחוק החוזים קובע שלושה תנאים מצטברים אשר רק בהתקיימם, יוכל בית המשפט לבטח באופן חלקי את החוזה:
- הפרדה – התנאי הראשון הוא כי ניתן להפריד את החוזה לחלקים, קרי, להפריד את החלק הבלתי חוקי מן החלקים החוקיים.
- עילת הבטלות חלקית – כאשר עילת הבטלות איננה נוגעת לחוזה כולו אלא רק לחלקים ממנו.
- כוונת הצדדים – במקרים בהם ניתן להפריד בין חלקי החוזה כך שההפרדה איננה מרוקנת מתוכן את כוונות הצדדים ואינה יוצרת חוזה חדש, ניתן לבטל חוזה פסול, באופן חלקי בלבד.
חוזה פסול הוא חוזה אשר נכרת באופן בלתי חוקי או חוזה אשר תוכנו או מטרותיו אינן חוקיות. כמו כן, חוזה אשר נוגד את תקנת הציבור הוא חוזה פסול. דינו של חוזה פסול הוא להתבטל כאשר הצדדים ישיבו זה לזה את התמורה אשר קיבלו על פי החוזה.