חוזה קבלנות

במאמר "חוזה קבלנות" פירוט המאפיינים המיוחדים של חוזים ועסקאות קבלניות, תוך מתן סקירת עמדת בית המשפט בהיבטים שונים הנובעים מחוזה קבלנות ובהם זכות עיכבון והתנאה עליה, עריכת שינוים בחוזה קבלנות ועוד.

חוזה קבלנות – כללי

חוזה קבלנות מוגדר בסעיף 1 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, כך : "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". הווה אומר, התחייבויות הצדדים מכוח חוזה קבלנות מתמצות בחיוביו של הקבלן לבצע את העבודה או השירות לשמם הוזמן, וחיובו של הלקוח המזמין לשלם את שכרו, כפי שנקבע בחוזה.

ישנם סוגים שונים של חוזים קבלניים, שכן חופש חוזים מקנה לצדדים את הזכות לקבוע בחוזה כל שעולה על דעתם (ובלבד שהינו חוקי, מוסרי ואינו נוגד את תקנת הציבור) להלן נפרט מספר עקרונות הנובעים מחוזה הקבלנות, שנדונו בפסיקת בתי המשפט.

שינויים בחוזה הקבלנות

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי אחד המאפיינים הבולטים של חוזה קבלנות בתחום הבנייה והתשתיות, הוא הצורך להכניס שינויים בתוכן החוזה, המקטינים או מגדילים את היקף העבודה, עד לאחוז מסוים, בעוד התמורה אינה משתנה והקבלן אינו רשאי לדרוש תוספת תשלום, והשינויים לא יחשבו להפרת חוזה.

המדובר בשינויים אשר לא היתה יכולת לצפות אותם מראש והם מתבקשים במהלך העבודה. מקובל לקבוע בחוזה קבלנות שהלקוח – המזמין יהא רשאי להגדיל או להקטין את היקף העבודה, עד לאחוז מסוים, בעוד התשלום לקבלן יישאר כפי שנקבע בחוזה. שינויים אלו כפופים לעקרון תום הלב.

כך כוחו של המזמין לדרוש ביצוען של עבודות החורגות מהקבוע בחוזה ייבחן הן במישור האיכותי, המזמין לא יהא רשאי לדרוש מהקבלן ביצוען של עבודות אשר אינן בתחום מומחיותו, והן במישור הכמותי, תוך התחשבות בציפיות הצדדים בעת כריתת חוזה ובהערכתם את היקף העבודה (תא (חי') 987/04 חופר בונה בע'מ נ' סלע בנגב בע'מ (ניתן ביום 21.09.08).

חוזה קבלנות – זכות העיכבון

סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971, קובע את זכות העיכבון על נכס מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק חוב.

בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות מצויה הוראה דומה הדנה בזכות העיכבון וקובעת כך: "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות".

על פי סעיף 5 לעיל, תנאי בסיסי לזכות העיכבון העומדת לקבלן היא שהסכומים המגיעים לו מהמזמין יהיו "עקב עסקת הקבלנות". הסעיף אינו דורש קיומה של זיקה בין החוב של המזמין לקבלן לבין המיטלטלין המעוכב, אלא מסתפק בקיומו של קשר בין החוב לנכס המעוכב, הנובע מעסקת הקבלנות.

בהקשר זה מתעוררת בעיתיות שעה שמדובר במערכת יחסים ארוכה המורכבת ממספר חוזים ועסקאות בין הקבלן למזמין. רובם של חוזים מעין אלה, נכרתים לפרקי זמן ממושכים, מורכבים מהתחייבויות שונות וכרוכים במערכת יחסים קרובה וארוכת טווח בין הצדדים. מכאן שקיימת חשיבות רבה להבחנה בין עסקה קבלנית אחת, לבין מספר עסקאות שונות.

בתי המשפט פירשו את המונח "עסקת קבלנות" כעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה וניתנת להפרדה וניתוק מעסקאות אחרות, הגם שהצדדים להן זהים, ואפילו המדובר במסכת ממושכת של חוזים והתקשרויות במסגרתם פועלים הצדדים.

ככלל, שאלה זו תיבחן לאור הנסיבות והעובדות המיוחדות של כל מקרה. במסגרת שיקוליו ייבחן בית המשפט את אופן התשלום עליו סיכמו הצדדים, מהות העבודה או השירות שהוזמן, פרק הזמן שהועמד לצורך השלמת העבודה וגורמים עובדתיים נוספים (ע"א 1776/97 ליבוביץ נ' אוברזון, פ"ד נד(3), 49 ).

התנאה על זכות העיכבון

הצדדים לחוזה הקבלנות, יכולים להתנות על זכות העיכבון ולמנוע את מימושה על ידי הקבלן, מכוח סעיף 8(א) לחוק חוזה קבלנות הקובע, כי הוראות החוק לא יחולו שעה שמשתמעת כוונה אחרת מן ההסכם בין הצדדים.