פיצויים בגין הפרת חוזה

בנסיבות בהן הופר חוזה, עומדת בפני הצד הנפגע מההפרה הזכות לתבוע פיצויים. במאמר פירוט באשר לקריטריונים לקבלת פיצויים בגין הפרת חוזה, סוגי הפיצויים להם זכאי הנפגע לרבות, פיצויי קיום, פיצויי הסתמכות ופיצויים מוסכמים.

הפרת חוזה – כללי

חוזה כורתים בשביל לקיימו. עם זאת, ייתכנו מקרים, ואלה אינם נדירים כלל, בהם מופר חוזה על ידי מי מהצדדים לו, כולו או מקצתו. בשעה שמופר חוזה, עומדת לצד הנפגע הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה.

חופש חוזים מקנה לצדדים את האפשרות לקבוע פיצויים מוסכמים, ולעגנם בחוזה. לצד פיצויים מוסכמים אלו, קיים חוק חוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הקובע אילו תרופות עומדות בפני צד הנפגע כתוצאה מהפרה, וביניהן : אכיפת חוזה, ביטולו, השבה, פיצויי קיום וכו'.

הפרת חוזה – המקור החוקי

המחוקק מצא לנכון לקבוע חוק נפרד מחוק החוזים הכללי, העוסק בהפרות חוזה ובתרופות להן.

סעיף 10 לחוק חוזים – תרופות, קובע את זכותו של צד לחוזה, הנפגע כתוצאה מהפרה, לפיצויים, ובלשון הסעיף: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".

סעיף 10 הנ"ל מצביע על מספר אלמנטים שצריכים להתקיים לצורך חיוב צד בפיצויי בגין הפרת חוזה, והם :

א. הפרת החוזה,

ב. קיומו של נזק והוכחתו על ידי הצד הנפגע,

ג. קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החוזה לנזק,

ד. דרישת צפיית הנזק בפועל או בכוח. הווה אומר, יש להוכיח כי הצד המפר צפה את הנזק בפועל (בדיקה סובייקטיבית) או לחילופין, היה עליו לצפותו (בדיקה אובייקטיבית).

חשוב להדגיש, כי הדרישה לצפות את קרות הנזק, מתייחסת לשלב עריכת החוזה וכריתתו. לציפייה מאוחרת יותר, לא נודעת משמעות.

להלן נפרט את עיקרי הסעדים העומדים לרשותו של צד שנפגע מהפרת חוזה :

פיצויים כספיים בגין הפרת חוזה

פיצויים הניתנים מכוח חוק חוזים – תרופות לא נועדו לצורכי ענישה והרתעה. מטרתם היא לפצות ולשפות את הצד הנפגע כתוצאה מההפרה, ולהעמידו במצב שהיה לו החוזה קוים (על ידי מתן פיצויי הסתמכות), או בנקודת הזמן בטרם נכרת החוזה (על ידי מתן פיצויי קיום).

פיצויי קיום/פיצויים חיוביים – מטרתם של פיצויי קיום היא להביא את הנפגע למצב שהיה עומד בו, לו לא בוצעה הפרה, והחוזה קוים. פיצויי קיום יינתנו רק בנסיבות בהן לא ניתן לאכוף את קיום החוזה (אכיפה מהווה את הסעד העיקרי בעת הפרת חוזה). שכן, בשעה שניתן סעד של אכיפת חוזה, הרי ההתחייבויות מכוח החוזה ממשיכות לעמוד, ואין סיבה לפסוק בנוסף פיצויי קיום.

הוא הדין באשר לסעד השבה בשל ביטול חוזה. כאשר מבקש נפגע ביטול חוזה בשל הפרה, מקבל הוא פיצויי השבה, ובכדי למנוע כפל פיצויי לא יקבל פיצויי קיום (זאת בכדי למנוע את התעשרות הנפגע על חשבון המפר). עם זאת, במידה ופיצויי ההשבה אינם מספיקים, וקיים פער בין הפיצוי לנזק בפועל, יזכה הנפגע בפיצויים משלימים המהווים למעשה פיצויי קיום.

פיצויי הסתמכות / פיצויים שליליים – פיצויים אלו נועדו להעמיד את הנפגע, מבחינה כלכלית, בנקודת הזמן בטרם נכרת החוזה. פיצויים אלו ניתנים עקב הסתמכות הצד הנפגע על התחייבויותיו של הצד, שבסופו של יום, הפר את החוזה. פיצויי הסתמכות לא יינתנו יחד עם פיצויי השבה עקב ביטול החוזה, זאת בכדי למנוע כפל פיצויי והתעשרות שלא כדין על חשבון המפר.

פיצויים מוסכמים – פיצויים מוסכמים נקבעים מראש, על ידי הצדדים, בעת כריתת חוזה, ומעוגנים בין הוראותיו.

סעיף 15 לחוק חוזים – תרופות דן בסוגיית פיצויים מוסכמים וקובע כי לשם קבלתם אין צורך להוכיח נזק, וכל שנדרש הוא להוכיח את הפרת החוזה. עם זאת, מוסיף הסעיף וקובע, כי בית המשפט יכול להפחית את הפיצוי המוסכם, אם אינו סביר ביחס לנזק שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה. פיצויים מוסכמים ניתנים בנוסף לסעדי האכיפה, ביטול והשבה. אך עם זאת, כפופים לשאלת הסבירות ולסמכות בית המשפט להפחיתם בנסיבות מסוימות.