התשובה הכללית לשאלה שבכותרת הינה אמנם חיובית, אך בפועל למעט מקרים מסוימים מאוד, עילת התביעה המוגדרת "עוגמת הנפש" , אינה יכולה לעמוד לבדה ובדרך כלל תיכלל בתביעה ביחד עם רכיבים נוספים.
לעיתים, יעשו בתי המשפט שימוש בעילה זו, בכדי להביע את מורת רוחם או לציין חוסר תום לב מובהק מצד אחד מבעלי הדין או התנהלות שערורייתית במיוחד, אך בכל מקרה, המדובר בעילה שסכום הפיצוי בגינה, ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו בלבד בסופו של יום.
אין ניתן להגדיר עוגמת נפש לצורך קבלת פיצוי?
עוגמת נפש הינה בעצם נזק שאינו כספי, סובייקטיבי, תחושות שליליות הנגרמות לאדם בשל התנהלות או אי התנהלות של אחר (או אחרים) כלפיו. ההגדרה למונח זה הינה רחבה עד מאוד ויכולה לחול על כל אחד מתחומי החיים: במקום העבודה, במקומות בילוי ונופש, בתוך המשפחה, בעולם העסקי ועוד.
עוגמת נפש כ"עילה מצטרפת":
ברוב המקרים, פיצוי בגין עוגמת נפש ייתבע ביחד עם עילות תביעה עיקריות ונוספות, כך למשל:
- הפרת הסכם עבודה- הנפגע יוכל לתבוע בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לו (אובדן הכנסה, אובדן זכויות סוציאליות, הפסד מקום עבודה אחר וכיו"ב) ובנוסף, יוכל לתבוע את מעסיקו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מההפרה האמורה.
- הפרת הסכם מכר- הנפגע יוכל לתבוע פיצוי בגין כל העילות המנויות בהסכם עצמו (פיצוי מוסכם, אובדן הזדמנות וכו') וכן, יוכל לתבוע פיצוי או השבה לפי העילות המנויות בחוק החוזים עצמו) ובנוסף, יוכל לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש.
- הפרת הסכם התקשרות לרכישת שירות או מוצר- מעבר לפיצוי או תשלום בגין ההפסדים הממוניים עצמם, יוכל הנפגע לתבוע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, נניח בשל מוצר שרכש ולא הגיע או הגיע פגום, או טיסה שבוטלה ברגע האחרון לאחר שהגיע הנפגע כבר לשדה.
איך ניתן להוכיח עוגמת נפש?
מאחר והמדובר בנזק אישי שלא ניתן לכמת אותו באופן מדויק (שהרי סבל של אחד אינו זהה לסבל של האחר), התובע צריך להעביר תחושותיו ולהראות לבית המשפט ככל שניתן: אם באמצעות עדים שיוכלו להעיד על מצבו עקב אותה ההפרה, אם באמצעות תמונות או תכתובות מיילים או הודעות.
תובע גם יכול להצביע על התנהלות בחוסר תום לב של נתבע כלפיו שאילולא היא, לא הייתה נגרמת לו אותה עוגמת הנפש, סבל או אכזבה עמוקה.
בכל מקרה- בית המשפט קובע:
בית המשפט כמנהל ההליך המשפטי כולו, בוחן לא רק את כתבי בית הדין ואת המלל המשפטי המוצג בפניו, אלא אף את התנהלות הצדדים ובאי כוחם, כאשר התנהלות בחוסר תום לב או פוגענית של צד כלפי משנהו, יכולה לחזק את טענות התביעה כנגדו ומשכך, אף את גובה הפיצוי.
אין מקרה אחד דומה לשני ואין פסיקת שופט אחד דומה לאחרת. בית המשפט ראשית צריך להשתכנע כי מעבר לרכיבי התביעה "הרגילים", נגרמה לבעל דין אף עוגמת נפש כתוצאה מהתנהלות השני ורק אם יקבע שכן, יחליט בדבר גובה הפיצוי בגין עוגמת הנפש.
יצוין, כי בדרך כלל ובעיקר כאשר תיקים נסגרים בפשרות, רכיב עוגמת הנפש הינו הראשון ש"מוותרים" עליו, אף שלעיתים לא בצדק.
ניתן לראות כי במרוצת השנים, ככל זכויות אדם מקבלות מעמד חזק יותר מחד ומאידך, קיימים תמיד ניסיונות ניצול ציני ופסול של זכויות אלה, בית המשפט בוחר להעמיד עצמו כ"מגן צדק" על ידי פיצויים לנפגע בגין עוגמת הנפש שחווה בסיטואציה מסוימת.
עם זאת, אין המדובר ב"עילת סל" למרות שיש נטייה לבעלי דין להוסיפה רק על מנת "לנפח" סכומי תביעה וזאת, בית המשפט רואה בעין לא יפה ולרוב במקרים כאלה, יתעלם מרכיב זה.
*תודתנו ל- עו"ד מירי וינברגר על תרומתה בהכנתו של תוכן זה לפרסום.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר