חיי רוב בני האדם סובבים סביב חוזים: התחלת עבודה חדשה, כניסה לדירה מושכרת, השכרת דירה לאחר – הן דוגמאות לפעולות שכיחות שיוצרות חוזה בין שני צדדים או יותר. במאמר זה אסביר מה חשוב לדעת באשר לתוקפו של חוזה.
התנאים לתחילת תוקפו של חוזה (היווצרות חוזה)
כלל הצדדים צריכים להסכים להיווצרות החוזה. הסכמה זו מכונה "גמירת דעת".
כדי לדעת אם קיימת גמירת דעת, יש לשאול האם כל אדם סביר שאינו צד לחוזה יטען שנכרת חוזה במקרה הנ"ל. דוגמאות נפוצות לגמירת דעת הן מסמך בכתב, לחיצת יד, סיכום פרטים רבים, וכן נוכחות עו"ד ושימוש בשפה משפטית.
תנאי נוסף הוא מסוימות – כדי שלחוזה יהיה תוקף, נדרשת הסכמה בין הצדדים על הפרטים המהותיים.
אין רשימה המגדירה מהם אותם פרטים, אך ככל שגמירת הדעת בין הצדדים חזקה יותר – ניתן להסיק שקיימת מסוימות.
בנוסף, אין חובה שהחוזה יהיה בצורה מסוימת. חריגים לכך הם חוזה למכר מקרקעין והתחייבות לתת מתנה בעתיד. במקרים אלה, החוזה חייב להיות בכתב.
תוכן החוזה
יש להימנע מלנסח את החוזה באופן שיעורר קשיים פרשניים. כלומר, להימנע מניסוח שיכול להשתמע לשתי פנים, שמוביל לתוצאה אבסורדית או שסותר את כוונת הצדדים, וכמובן – לא להכיל בחוזה אמירות שסותרות זו את זו. חוזה המכיל פגמים שכאלה – יפורש לפי אומד דעת הצדדים, כמשתמע מתוך החוזה ומהנסיבות.
בנוסף, בקיום חוזה קיימת חובת תום לב. כל צד לחוזה חייב לקיים את חיוביו באופן שיגשים את רוח ומטרת החוזה, תוך התחשבות באינטרסים של יתר הצדדים. ואולם, המונח "תום לב" הוא כללי. נשאלת השאלה מה נחשב לתום לב?
ובכן, דוגמאות לחוסר תום לב הן עמידה דווקנית על זכות כמו התעקשות על פרט טכני, שימוש בזכות באופן שיפגע בחייב שלא לצורך, עמידה על זכות שמועילה רק מעט לעומד עליה ומזיקה לחייב, וכן עמידה על זכות באופן שיכשיל את החוזה.
מתי תם תוקפו של החוזה (או, מתי ואיך אפשר לצאת מהחוזה)
אם הופר חוזה, בין אם במעשה ובין אם במחדל, שהם בניגוד לחוזה – הצד שנפגע זכאי לסעד. הסעד יכול להיות אכיפת חוזה, פיצויים, או ביטול.
הזכאות לביטול קיימת כשההפרה היא יסודית. כלומר, הפרה שאדם סביר שהיה צופה אותה – כנראה לא היה מתקשר בחוזה מלכתחילה. אם ההפרה אינה יסודית – על הנפגע לתת למפר זמן לתיקון. אם התיקון לא בוצע לאחר זמן סביר – החוזה ניתן לביטול. אם החוזה ניתן להפרדה – ניתן לבטל את רק החלק/ים שהופר/ו.
הביטול נעשה באמצעות הודעה למפר תוך זמן סביר משנודע לנפגע על ההפרה. אם ההפרה אינה יסודית, על הנפגע להודיע על הביטול לאחר תום הזמן שנתן למפר לתיקון. תוצאת הביטול יכולה להיות בצורת השבה בעין – החזרה של כל צד את שקיבל בשל החוזה, או השבה בשווי – החזרת הסכום של מה שניתן בחוזה.
לסיכום, כדי שחוזה יהיה תקף – יש צורך בגמירת דעת ובמסוימות. בנוסף, יש להימנע מניסוח החוזה באופן שיעורר קשיים פרשניים, וכן קיימת בו חובת תום לב. אם הופר חוזה – אחד הסעדים שהנפגע יכול להיות זכאי להם, הוא ביטול החוזה.