הליך גירושין הוא תמיד הליך קשה וכואב. פעמים שהוא מתנהל על מי מנוחות תוך הסכמות הדדיות בין בני הזוג, ופעמים שהוא מתנהל מתוך סערת רגשות, מתוך כאב ומתוך תחושת פגיעות קשה. כאשר הליך הגירושין נולד מתוך גילוי של בגידת אחד מבני הזוג, נקל לשער את התחושות הקשות הנלוות להליך: חוסר אמון, פגיעה קשה בתא המשפחתי ותחושת אשמה כבדה.
זוגות רבים שחוו תחושות אלו, ניצבים בפני השאלה הכבדה: האם להתגרש בגלל בגידה? האם יש דרך לתקן את הפגיעה הקשה באמון ששרר בין בני הזוג לפני הבגידה? האם בגידה חד פעמית דינה שווה לבגידה לאורך זמן?
האם להתגרש בגלל בגידה או שניתן עדיין לתקן?
אין ספק כי בגידה היא פגיעה אנושה במוסד הנישואין הבנוי על אמון הדדי. האם ניתן לשקם יחסים אלו לאחר בגידה? לשם כך, נדרשת מעורבותם של שני בני הזוג ורצון כן ואמיתי לשקם את היחסים:
- ייעוץ מקצועי – טוב יעשו בני הזוג אם בטרם יחליטו בשאלה האם להתגרש בגלל בגידה, ייוועצו בסמכות מקצועית. ייעוץ זה עשוי להעלות על פני השטח חסכים וחוסרים של בני הזוג, האחד כלפי השני, חסכים שגרמו למעשה הבגידה. טיפול נכון עשוי לנטרל את הצורך בבגידה. יתכן שמעשה הבגידה הוא זעקה אילמת של הבוגד? כמובן שהשאלה האם להתגרש בגלל בגידה, תלויה מאוד באופי הבגידה. אם מדובר בבגידה רבת שנים, או בבגידה חוזרת ונשנית, סביר להניח כי גם ייעוץ זוגי לא יעזור. אם הצד הנבגד רואה במעשה הבגידה "שבירת כלים", הרי שגם כאן ספק אם טיפול זוגי יעזור לשיקום הנישואין.
- השלכות הגירושין על הסביבה הקרובה – ישנם זוגות שנכוו במעשה בגידה אולם לא התגרשו בשל רצונם לשמור על שלמות התא המשפחתי. אין ספק כי המחיר הרגשי של בן הזוג שנבגד, בחייו המשותפים, הוא גבוה מאוד. אולם הרצון לגונן על הילדים מפירוק התא המשפחתי, גובר לפעמים על השאיפה "האנוכית" להתגרש.
חשוב מאוד כי ההחלטה בשאלה האם להתגרש בגלל בגידה, תתקבל בצורה רציונלית, לאחר חשיבה עמוקה ותוך שקלול כל הטעמים בעד ונגד. קל להתגרש, קשה להחזיר את המצב לקדמותו.
אם האישה בגדה, האם להתגרש בגלל בגידה ברבנות או בבית המשפט למשפחה?
בית הדין הרבני, מתוקף היותו אמון על ההלכה היהודית, רואה בשאלת בגידת בן זוג, שאלה מרכזית בבואו לחשב את זכויות בני הזוג. חשוב לדעת כי זוג הבא להתגרש ברבנות ללא הסכמה הדדית, חייב להוכיח כי עילת הגירושין היא עילה המוכרת בהלכה כעילה המצדיקה גירושין. בגידה היא ללא ספק עילה המצדיקה גירושין.
לפי ההלכה היהודית, השלכות בגידתה של אישה בבן זוגה, חמורות יותר מהשלכות בגידת בעל באשתו. בעת חתונת בני הזוג הבעל מתחייב במסמך המשפטי הנקרא "כתובה" לזון את אשתו, לכלכלה ולפרנסה ולדאוג לכל צרכיה. כתובה היא מסמך משפטי לכל דבר המחייב את הבעל בעת גירושין. אולם אם הבעל מוכיח בצורה חד משמעית כי אשתו בגדה בו, הרי שההשלכות עלולות להיות כדלהלן:
- האישה עלולה לאבד את כתובתה, היינו הבעל לא יהיה חייב עוד בסכומים שנקב בהם בעת החופה.
- האישה עלולה לאבד את מזונותיה.
- למרות שבית הדין מחויב לפסוק עפ"י חוק יחסי ממון, יש מצבים שבגידתה של האישה משפיעה על החלטות בית הדין בקשר לחלוקת הרכוש.
- אישה שהוכח כי בגדה בבעלה, אסורה עליו מכאן ולהבא.
- יתכן שהסדרי הראייה של האישה, ייפגעו או יצומצמו כתוצאה מבגידתה.
לעומת גישתו של בית הדין הרבני, בבית המשפט למשפחה אין נפקות לשאלת "מי בגד במי". לדידו, לשאלת הבגידה אין השפעה על הסדרי הראייה, על המשמורת או על חלוקת הרכוש.
לפי האמור לעיל, הבעל הנבגד שימהר לכרוך בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני גם את העניינים האחרים כמו העניינים הרכושיים, יזכה ביתרון משמעותי ויוכל "לקפח" את זכויותיה של אשתו.
אם הבעל בגד, האם להתגרש בגלל בגידה ברבנות או בבית המשפט למשפחה?
לפי ההלכה היהודית, בעל שבגד באשתו מחויב להוציאה בגט כריתות. לא זו בלבד, אלא במקרים רבים פסק בית הדין כי בעל בוגד יחויב גם בתשלום הכתובה וגם בתשלום "תוספת כתובה" – הפרשי הצמדה על סכום הכתובה המקורי.
בעל שבגד באשתו, חייב במזונותיה עד למתן הגט. בעניין חלוקת הרכוש, משמורת והסדרי ראייה – לרוב אין לבגידת הבעל השלכות, לא בבית הדין ולא בבית המשפט למשפחה.
הבדל נוסף בין בגידת הבעל לבגידת האישה – לבעל מותר להתחתן לאחר הגירושין עם האישה שאיתה בגד. אישה שבגדה, עפ"י ההלכה היהודית, אסורה לבעלה ולבועלה.
ובקצרה: השאלה האם להתגרש בגלל בגידה, היא שאלה ראויה להידון בכובד ראש, תוך שקילת כל המשמעויות הכלכליות, המשפחתיות והרגשיות.
אם בני הזוג אינם מעוניינים לפנות לייעוץ מקצועי ולתת סיכוי להחזרת המצב לקדמותו, טוב יעשו אם ישקלו, לפי נסיבות העניין וזהות הבוגד, את הערכאה המתאימה להם ובה ישיגו יתרון. מטבע הדברים, בית הדין מתייחס בחומרה רבה יותר לבגידתה של האישה ויש לכך השלכות כלכליות. בגידתו של הגבר, תחייב אותו בתשלום כתובה ותוספת כתובה אולם לא תפגע בזכויותיו בחלוקת הרכוש המשותף.